רש"י על ביצה ז׳ א:ב׳

1 פשיטא - דמקח טעות הוא דהא בהדיא אמר ליה דפחיא:

2 דצריבן - לשון מבושלות כל צרכן כמו צרבת ויקרא יג כויה שבשול:

3 ונפקא מינה - בין מאן דבעי להו לאכילה בין מאן דבעי להו לאפרוחים:

4 למיתבא ליה דביני ביני - להחזיר לו דמי מעלה שבין ביעי דפחיא לביעי דשחוטה ואי בעי להו לאכילה אין המקח בטל דהא בני אכילה נינהו אלא שאלו יפים מהם ויחזיר לו דמי מעליותן:

5 קא משמע לן - רבי אמי דסתם מאן דבעי ביעא דפחיא לאפרוחים בעי להו ואין אלו שוין לו כלום: